<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' ריעות ואחוה פ"ב</h1>
<h2>דף טו:</h2>
כל המרגל בחבירו, כך וכך אמר פלוני כך וכך שמעתי ממנו, אף על פי שאומר אמת עובר בלא תלך רכיל, ואינו לוקה. המספר בגנות חבירו שקר נקרא מוציא שם רע, באמת, לשון הרע. ובכלל רכילות הוא. כנגד עבודה זרה ועריות ושפיכות דמים הוא, כאילו כופר בעיקר.
<h2>דף טז.</h2>
המספר טובת חבירו בפני שונאו וגורם שיאמר שונאו גנותו, או אמר אילו היית יודע מה שאני יודע מפלוני, זה אבק לשון הרע. אמר דרך שחוק וקלות ראש, כלומר שאינו מדבר להרע, הרי זה לשון הרע. ואסור לקבלו ולדור בשכונת המספרו. ואם ספר הדבר בפני שלשה אין לשון הרע לספר מזה לאחרים. אם לא שלא רצו לגלות יותר. אל יאמר דבר שדבר לו חברו עד שיתן לו רשות, שנאמר, לאמר, לאו אמור. ומותר לומר לשון הרע על בעלי מחלוקת ומפיק בירושלמי [פאה פ"א ה"א] מואני אבא אחריך ומלאתי את דבריך [מ"א א']. כל הנוקם לומר איני משאילך חפץ כדרך שלא השאלתני וכל הנוטר לומר אני משאילך ולא אעשה כמוך, שלא רצית להשאילני, שנוטר איבה בלבו, עוברים בלא תקום ולא תטור, אלא מצוה להסיר כל איבה וקנאה ותחרות מלבו.
